יסמין, 23

יאסמין נושאת את עולמה כאילו מדובר בזר פרחים ביד אחת ובמקל רעיונות ביד השנייה. בתוכה יש תנועה מתמדת – בין שמחה סוערת למחשבה שקטה, בין צחוק רועם למבט חד, המחפש את האמת. שפתיה נעות בין חיוך למילים חכמות, ועיניה הגדולות והכהות בולעות את העולם במבט רעב, חסר-תיאבון. היא נולדה להיות משוררת, גם אם לא תכתוב מילה אחת לעולם. חייה הם שיר: בבושם שבוחרת, בזעם שמתבטא בריקוד, בדמעה שמוסתרת מאחורי בדיחה אקראית. היא מחבקת בחום של אש, מלטפת בסקרנות של רוח קיץ ולפעמים נעלמת, כמו ערפל בוקר – לא כי היא לא אוהבת, אלא כי לפעמים צריך ללכת כדי להמשיך לאהוב. בכפית הקפה שלה תמצאו סיפורים על טיולים ספונטניים, לילות חסרי שינה מול יצירות אמנות, הפגנות רחוב, געגועים לסבתא. היא יכולה להיות פראית כמו סערה, ומדויקת כמו מחט – תלוי באיזה יום תיתקלו בה. ליבה רחב, אך לא פתוח לכולם – יש לה את האומנות להבחין בין אלה שמגיע להם לשמוע את סיפוריה לבין אלה שיתמירו אותם לאבק. כשאינה נכנסת לחדר – האור משתנה. לא כי היא מנסה למשוך תשומת לב, אלא כי היא פשוט לא יודעת להיות שקופה. יאסמין היא תזכורת לכך שיכולה להיות דרך אחרת: יותר צבע, יותר תשוקה, יותר אמת. והיא, בצורה שלה, מוזרה ויפה, תמיד בוחרת בדרך שמריחה כמו פריחה אחרי גשם.