ויקה, 24

ויקה לא רוקדת – היא שורפת את הבמה. כל תנועה שלה היא התגרות, כל מבט צורב כמו מגע של אש. השיער הזהוב מתנופף כמו להבה, והגוף שלה זורם בין הצללים והאורות, מחשיף ומסתיר במשחק מסוכן של תשוקה. היא לא מבקשת תשואות – היא לוקחת אותן. עם חיוך מתגרה ועיניים שמבטיחות יותר ממה שהן מגלות, ויקה שולטת בקצב של הערב. המוזיקה היא רק רקע; האמת נכתבת בתנועות הירכיים המתפתלות, באצבע שמושחת לאורך הגוף, בשפתיים הנפרדות בלחש אפל.